מהרגע שנחתנו בזנזיבר הבנתי שהגעתי לעולם אחר.
נחתנו בשעת לילה בשדה תעופה קטנטן שבו במקום מסועים היו עובדים נחמדים שסידרו את המזוודות שלנו בשורות. לאחר שעברנו את הביקורת יצאנו לדרכנו אל כפר הנופש.
לא היה ניתן לראות הרבה מחלונות האוטובוס בשעת הלילה המאוחרת, אבל כבר אז יכולנו להרגיש את האווירה המיוחדת במקום ולהתרשם מהאנשים החייכנים שפגשנו.
בבוקר התעוררנו אל מזג אויר מושלם ויצאנו הישר אל חוף הים שמאחורי הבקתות שלנו, והיינו נרגשים לראות את המקום האקזוטי הזה באור יום.
לא התאכזבנו. למען האמת, המראות שם היו מעבר לכל מה שיכולתי לחלום, ואפשר רק לנסות לצמצם אותם למילים: חולות לבנים ורכים, אוקיינוס משתרע למרחבים בצבעי תכלת, טורקיז, כחול, ירוק... עצי קוקוס ומגנוליה יפהפים בכל מקום, בריזה נעימה, והרבה הרבה שלווה.
ישבתי על החוף עם ספר טוב ופשוט ניסיתי להכיל את המציאות המדהימה שמולי. את כל היופי הזה שהקב"ה ברא.
על החוף ישבו מספר ילדים מתוקים שמכרו צדפים בצורות ובגדלים מדהימים, וכמובן שקניתי אחד למזכרת!
אחר הצהריים יצאנו לסיור על סירה לראות כוכבי ים. העובדים צללו אל הים להביא לנו כוכבי ים כדי שנוכל לראות אותם מקרוב ולהחזיק אותם.
כוכבי הים האלו היו מבין בעלי החיים היפים ביותר שראיתי במו עיניי. לכל אחד צורה, גודל וצבע מדהים משלו.
היה מרתק לראות אותם מקרוב, לראות כיצד הם נושמים ואפילו להחזיק בהם.
בדרכנו חזרה הלכנו בתוך מים צלולים כמו שלא ראיתי בחיי, שדרכם אפשר לראות צבעים מרהיבים שסיפקו תחושה שאני נמצאת בתוך ציור של וואן גוך.
הלכתי לישון בתחושה מדהימה, מלאת הכרת הטוב שאני זוכה לחוות ולראות גן עדן כזה.