חוצות היוצר הוא יריד שתמיד אהבתי ללכת אליו בתור ילדה, אך בשנים האחרונות לצערי לא הזדמן לי ללכת. לכן השנה זו הייתה חוויה מיוחדת עבורי ללכת יחד עם חברה ולראות כיצד היריד התפתח במשך השנים והצליח למשוך אליו המוני מבקרים.
בחרנו ללכת ליריד בערב ההופעה של אביתר בנאי וישי ריבו, אך כשהגענו לקופות הכרטיסים להופעה נגמרו, כך שקיווינו להשיג כרטיסים מאנשים ביריד בהמשך הערב.
הסתובבנו ונהנו מאווירה צבעונית ומיוחדת של מוזיקה, אורות, יצירות, מגוון אמנים והמוני אנשים.
אפילו דוכני האוכל שהביאו למקום היו מגוונים וייחודיים, החל מבשר פיקנטי בטוסט, מנות טבעוניות, ועד לארטיקים טבעיים. לאחר שקנינו אוכל והצלחנו לפלס את דרכנו בין המוני האנשים הרעבים, מצאנו מקום שבו יכולנו לשבת לאכול ברוגע, נהנות מהמוזיקה ואוויר הלילה הירושלמי הנעים.
לקראת זמן ההופעה, התקדמנו לכיוון היציאה בתקווה להשיג כרטיסים מאנשים שעוזבים את היריד.
כך עמדנו וביקשנו כרטיסים מכל מי שיצא, והתמזל מזלנו כשהצלחנו להשיג כרטיס אחד לאחר כעשרים דקות. לא איבדנו תקווה, וברגע האחרון הצלחנו להשיג כרטיס נוסף!
רצנו באקסטזה אל ההופעה בבריכת הסולטן, גאות בכך שלא וויתרנו ושהאמנו שנצליח, וכך באמת קרה! זאת בזכות האנשים הנדיבים וטובי הלב שרצו באמת לעזור ושאפילו לא היו מוכנים לקחת מאיתנו כסף תמורת הכרטיסים.
המושבים היחידים שנשארו היו למעלה, רחוקים מהבמה, אבל היינו מרוצות מכך שבכלל הצלחנו להיכנס.
היה מדהים לראות את הכל מלמעלה למטה, ולשבת בין 9,000 איש! הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול ומיוחד. הרגשתי חיה.
שמחתי ללכת להופעה ברוח יהודית כפתיח מעולה לחודש אלול, להרגיש שאני חווה את הלילה עם עמ"י, כשאנו מוקפים בחומות העיר העתיקה וסופגים את האווירה המדהימה סביבנו.
עזבנו את ההופעה מוקדם כיוון שלא רצינו להתעכב מאחורי ההמון ביציאה, ובדרך הספקנו לעשות סיבוב קצר בחלק נוסף של היריד שלא ראינו לפני כן, שכלל יצירות של אמני בצלאל ודוכנים מחולקים עפ"י ארצות.
המוכרים בדוכנים היו מאותה הארץ שאת מוצריה הם מכרו, מה שהפך את החוויה לאותנטית, וסיפק את התחושה שהייתי בכמה מקומות בלילה אחד!
הדוכנים היו מורכבים מהמון צבעוניות של כלים, תכשיטים, בגדים וקישוטים שונים. שמחתי שהבאתי איתי את המצלמה לאותו הערב...
לאחר תקופה שבה התרכזתי בעיקר בעבודה, רענן אותי לצאת, לקבל השראה מאומנים בתחומים שונים ולחוות דברים חדשים באווירה ייחודית!
היריד דרבן אותי ליצור יותר בעצמי ולהתנסות בדברים חדשים, וזו השאיפה שלי לשנה הבאה (המתקרבת בצעדי ענק), כך שאני מתרגשת להתחיל את לימודי האומנות במכללת אמונה ולפתח את יכולותיי! יש למה לצפות כאן בבלוג!