בתור ילדים קטנים כולנו אהבנו לצייר, אבל לרוב כחלק מתהליך ההתבגרות האומנות נשארת מאחור.
אך עבורי המשיכה לאומנות היוותה חלק גדול ממי שאני, ליוותה אותי לכל מקום, ורק התעצמה עם השנים.
עם הזמן, למדתי להקשיב לכך, והבנתי שהקב"ה נטע בי את המשיכה הזו לעולם האומנות מסיבה מסויימת ולכן אני צריכה לתת לאומנות ביטוי בחיי ולפתח את היכולות והכשרונות שה' נתן לי.
התחלתי להשקיע יותר זמן בלמידה ויצירה בתחומים שונים באומנות והגעתי גם לתחום הצילום, עד שהחלטתי ללכת אחר נטיות הלב ולתת לאומנות מקום מרכזי בחיי- לפתוח עסק של צילום ואומנות.
אומנות עבורי היא האפשרות לבטא את נקודת המבט שלי על החיים, ואחד מהדברים שמדהימים אותי בה הוא שבכל פעם מחדש אני לומדת דרכה המון דברים חדשים על עצמי, על תהליך היצירה המשתנה, על שיפור יכולותיי ועל החיים.
האומנות מרגיעה אותי, מלמדת אותי לדייק איפה שצריך, ומצד שני גם להשתחרר ולשחרר.
האומנות מלמדת אותי לראות שהטוב והיופי קיימים בכל דבר, ורק צריך לדעת איך להסתכל.
האומנות מהווה עבורי השראה ודוחפת אותי לנסות וליצור את החיים הטובים, הצבעוניים והיפים ביותר שאני מסוגלת לדמיין.
אומנות היא לא תמיד דבר פשוט. היא מאתגרת אותי ולפעמים אפילו מתסכלת כשאני לא מצליחה ליצור בדיוק את מה שאני רוצה. אבל כך בדיוק היא מלמדת אותי להיות סבלנית וקשובה לתהליך,לדעת לשחרר, וגם לא לוותר, ובסוף זה שווה את זה.
קשה לי לתאר את משמעות האומנות עבורי רק במילים, אך זהו אחד מהדברים היפים באומנות- שהיא מעבר למילים; היא כלי לבטא את הנפש בצורה שיכולה לגעת בנפשות אחרות ולהעלות בתוכם מחשבות ורגשות. לא משנה כמה ננסה להסביר אותה, לעולם לא נצליח להגיע לתיאור הנכון שלה. יכולת היצירה היא יכולת אלוקית שהקב"ה יצר בנו, ולכן האומנות מבטאת יופי, פנימיות ועומק שהם הרבה מעבר להגדרות.
אני מקווה להמשיך לתת לאומנות את המקום הנכון בחיי, להמשיך לצמוח ממנה ולהגשים את היכולות שהקב"ה נתן לי.
איך אתם מרגישים לגבי האומנות? האם יש תחום אחר משמעותי בחייכם? מדוע הוא כה משמעותי? אשמח לשמוע מכם בתגובות למטה!